ח'טיב נ' מוסך אחמד שלבי (1997) בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשים בהעדר הגנה ביום 13/12/11. על פי פסק הדין חוייבו המבקשים יחד ולחוד לשלם לתובע, בגין תאונת עבודה מיום 16/6/10, סכום של 300,000 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. כן בפני תגובת המשיב, המתנגד לביטול פסק הדין.

המבקשים טוענים בבקשתם, כי אמנם קיבלו את כתב התביעה לידיהם, אולם בשל כך שסוכן הביטוח שלהם היה בחו"ל, והם לא ידעו אם עליהם להגיש את כתב התביעה בעצמם או שחברת הביטוח תדאג לכך, לא הגישו כתב הגנה. מעבר לכך לא טענו המבקשים טענה עניינית כל שהיא.

בצדק טען, איפוא, המשיב בתגובתו, כי המבקשים לא הצביעו על טענת הגנה כל שהיא, לא חלקו על החבות לפצות את המשיב בגין תאונת העבודה ולא חלקו על נזקיו, ואף הטענות באשר לקיומה של חברת הביטוח נטענו בעלמא, מבלי שהמבקשים יפרטו באיזו חברת ביטוח נערך ביטוח חבות המעבידים, מי הוא אותו סוכן שהיה בחו"ל, וכיוצא בזאת פרטים אשר מן הראוי היה לפרט לצד הטענה הכללית אשר עלתה בבקשה.

כידוע, פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול על פי שתי עילות: ביטול מתוך חובת הצדק, מקום שמתברר כי נפל פגם במתן פסק הדין, וביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

כאשר מתברר כי פסק הדין ניתן על יסוד המצאה פגומה, הרי שהוא פגום, ושומה על ביה"ש לבטלו, מתוך חובת הצדק, אף מבלי לבחון משקלן של טענות המבקש וסיכויי הצלחתו (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397).

ככל שלא נפל פגם במתן פסק הדין, אפשר שיבוטל פסק הדין על פי שיקול דעת ביהמ"ש, כאשר לביהמ"ש נתון שיקול דעת רחב בעניין זה. על ביהמ"ש לבחון, ראשית, מהי סיבת המחדל שבעטיו לא הוגש כתב הגנה במועד, ושנית – אם יש בפי המבקש טענת הגנה, הראויה להישמע, ואם ביטול פסק הדין עשוי להניב למבקש תועלת.

אשר לסיבת המחדל, הרי שאם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה, או אי ההתייצבות לדיון, נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקש, ואין מדובר בהבעת זלזול מופגן בביהמ"ש, הרי שביהמ"ש יטה לקבל את בקשת הביטול, ולברר את טענות המבקש לגופן (ע"א 32/83 ויולט אפל נ' דוד קפח, פ"ד לז(3) 431, 438). מחדליו הדיוניים של המבקש יבואו על תיקונם באמצעות פסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד, תוך שביהמ"ש יעדיף להגשים את תכלית ההליך השיפוטי, ולא לשלול מצד להליך את זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד (רע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43, 47-48).

אולם עיקר המשקל יינתן לשאלה השנייה, קרי – סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי. מי שמבקש ביטולו של פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה אינו נדרש להוכיח את טענותיו בשלב זה, ודי אם יראה, כי יש בפיו הגנה אפשרית (ע"א 32/83 הנ"ל, 438).

המבקשים דנן אינם טוענים לפגם שנפל בהמצאה, ועל כן אין מדובר בבקשה לביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק. המבקשים לא הצליחו לעמוד בדרישות המינימאליות שמציבה הפסיקה באשר לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, ולא פירטו את טענות הגנתם, ולו באופן ראשוני.

אף על פי כן, מאחר ומדובר בחיוב בסכום גבוה מאוד, אשר מקורו בהערכת נזק אשר נגרם למשיב בתאונת עבודה בהיותו עובד של המבקשים, וכאשר סכום הנזק לעולם ייראה כשנוי במחלוקת, אני סבורה כי אין להותיר את הפסיקה שניתנה בהעדר הגנה על כנה, אלא יש ליתן למבקשים את יומם בבית המשפט, בכפוף לתשלום הוצאות בשל אי הגשת כתב ההגנה במועד.

לאור האמור אני מורה, כי בכפוף לתשלום הוצאות בסך 3,000 ₪, ומתן הודעה על ביצוע התשלום בפועל, תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, יבוטל פסק הדין. אם לא ישולמו ההוצאות, ישאר פסק הדין על כנו.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ב, 29 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: